"מרכז מידע לבריאות האשה, בני ברק, הפועל בכל ימות השנה במסגרת התחנה העירונית לבריאות המשפחה שברחוב יואל 18, מרחיב את מגוון פעילויותיו להסברה רפואית לציבור הנשים, ובאחרונה כללו ערבי הסברה בנושאים שונים על ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומם."
מתוך כתבה ב"המודיע" 20.7.2014
מקור: עיתון משפחה מאת: שרה ברונר
מה חיידקי המעיים יכולים ללמד על האדם הנושא אותם? מסתבר שהרבה מאוד! חיידקי המעיים נבדלים אלו מאלו בהתאם לתורשה, לגיל, לסביבת מגורים, לתזונה ועוד. מחקרים הולכים ומתפתחים עשויים להוביל לפריצת דרך שתאפשר אבחון מחלות עתידיות בעזרת זיהוי של חיידקים המעיים ואולי אף להחלפת חיידקי מעיים כאמצעי לריפוי מחלות כאשר החיידקים "הטובים" ישתלטו על החיידקים "מחוללי המחלות"נפליג לרגע לעבר – אל ימי טרום בדיקות הדם, כאשר עולם המידע העצום שיש במבחנה מלאה גם היה נעלם מעולם הרפואה. הכל ידעו אז שהדם הוא קריטי לחיינו, אך איש לא שיער שהדם מרווה אינדיקטור מופלא לתהליכים רבים המתרחשים בגופנו.
יתכן מאוד שכיום אנחנו נמצאים באותו עידן של "עבר נעלם" בכל הקשור למידע שניתן לקבל מחיידקים הנמצאים במעיים.
במהלך שני ימי בריאות שארגן מרכז המידע לבריאות האישה בשיתוף מחלקת הספורט והבריאות בעיריית בני ברק במלון "ניר עציון" (ראו מסגרת), פתח פרופ' יזהר בן-שלמה בפני עשרות רבות של נשים שהשתתפו בימי הבריאות, צוהר לעולם מסקרן ומופלא שרוחש ומתרחש בתוך בני מעינו.
"במעי הגס יש לנו פי 10 תאי חיידק מאשר סך כל תאי גופנו. מדובר בערך ב-1.5 קילוגרם של תאי חיידק החיים בסימביוזה במעי הגס – כלומר: החיידקים תורמים לבריאות הגוף, או חלילה גורמים למחלות – תלוי כמובן בסוגם", אומר פרופ' בן-שלמה. סך כל הגנים המקודדים שנמצאו בחיידקי מעיים הוא פי 100 מהגנים של בני אדם. למידע הזה הגיעו בעזרת שיטות מתקדמות של קריאת רצפי DNA. שמם הכולל של החיידקים הוא מיקרוביום וניתן לבדל ביניהם לפי סוגים שונים. משפחות-משפחות של חיידקים.
המעיים אותם הזכיר פרופ' בן-שלמה בראשית הדברים הם סוג של "מחוץ לגוף האדם", שכן התוכן של המעיים לא נכנס לגוף והם סופגים רק חלק מתכולת המזון הנכנס אליהם. אדם מסתובב עם 150 סוגים שונים חיידקים בבני מעיו ונשאלת השאלה האם אפשר לאפיין את האדם לפי סוגי החיידקים שבתכולת המעיים?
התשובה הולכת ומתבהרת ככל שחוקרים את הנושא ונוכל לציין כי חקר חיידקים במעיים הוא נושא "חם" מאוד בקהיליית המחקר הרפואי ומאמרים שונים בנושא מתפרסמים חדשים לבקרים.
אוכלוסיית חיידקי המעיים שונה בין אוכלוסיות שונות המתגוררות בארצות שונות ובין בני אדם שתזונתם שונה במובהק אלו מאלו כמו אוכלי בשר, טבעוניים, צמחוניים, אוכלי סושי בכמויות גדולות וכדומה.
האכלוס של המעיים בחיידקים הוא הדרגתי. עם הולדת התינוק, כאשר הוא מקבל מזון ושתייה מגיעים המיקרואורגניזמים למערכת העיכול. מחקרים מוכיחים כי גם בגיל בוגר, לאחר שמלאו לאנשים עשרות עשורים, עדיין ניתן לדעת על פי אוכלוסיית החיידקים במעיהם אם ניזונו בינקותם מחלב אם או מבקבוק!
"לחיידקי המעיים יש השפעה גדולה על מערכת החיסון של האדם – מערכת חיסון מורכבת ו'חכמה' שלומדת את הפולש, יוצרת מערכת הגנה נגדו וזוכרת אותו לכל החיים. המערכת החיסונית נבנית רק בתנאי שיש לנו חיידקי מעיים. אם מגדלים עכברים ללא חיידקי מעיים הם לא מסוגלים לבנות מערכת חיסון", אומר פרופ' בן-שלמה.
באלו מחלות יש למיקרוביום המעיים חלק? פרופ' בן-שלמה מונה את המחלות: סוכרת, עודף משקל ותת תזונה, מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, אסטמה ואלרגיות וכן ממאירויות שונות.
כדי להבין את התהליך נתמקד בסוכרת. היום יודעים שהתפתחות של סוכרת סוג 2 קשורה לחיידקי מעיים. כאשר אדם אוכל מזונות לא נכונים יש לו במעיים חיידקים המפרקים מזונות אלה. הם גורמים למצב דלקתי מסוים. אותה דלקת תמידית ברמה נמוכה יוצרת תנגודת לאינסולין ובעקבות כך, מגיע הרגע שבו אדם הופך להיות סוכרתי. "למעשה", מדגיש פרופ' בן-שלמה, "כשאומרים לאדם 'יש לך סוכרת' הוא כבר באיחור של 10 שנים. לו היינו מפענחים את חיידקי המעיים שלו בגיל 35 ומשנים לו את התזונה בהתאם, הוא לא היה חולה סוכרת בגיל 50".
לאנשים שמנים, למשל, יש פחות סוגים של חיידקים ושוני בכמויות החיידקים מאשר לאנשים רזים. השאלה שעדיין אין לה תשובה היא האם ההשמנה משפיעה על חיידקי המעיים או להיפך?
במחלות מעיים דלקתיות (קוליטיס, קרוהן) יש דמיון בשוני שבחיידקי המעיים בשתי המחלות לעומת המצב הנורמלי.
לחיידקי המעיים יש השפעה כה דרמטית, עד כי עכברים בריאים שהושתלו בגופם חיידקים של עכבר חולה סוכרת פיתחו סוכרת וכך גם לגבי משקל עודף. אם כך, אם חיידקי המעיים יודעים "לקלקל" מדוע שלא יהיו מסוגלים "לתקן". כלומר – האם כאשר נשתיל חיידקי מעיים של אדם בריא במעיו של חולה סוכרת הוא יבריא? האם כאשר נחליף לאדם כבד משקל את חיידקי המעיים שנלקחו מאדם רזה, הוא יצליח לרדת במשקל בקלות רבה יותר? אין ספר שבעשור הקרוב יימשך תיעוד יחסי הגומלין שבן מחלות שונות לבין החיידקים בחללים השונים של הגוף, יתבהרו שאלות רבות בתחום, וגישות שונות תתפתחנה. מי יודע, אולי יוכנסו הליכים של השתלה מבוקרת של חיידקים, לפחות של חיידקי מפתח מתוך מאות האלפים.
להמשיך לקרוא החיידקים שישפרו את החיים – כתבה בעיתון משפחה (12.3.15)
ימי הבריאות הינם ענף אחד מיני רבים בפעילותו המבורכת של מרכז מידע לבריאות האשה בבני ברק פועל ללא הרף במתן מענה מידי לפניות רבות בטלפון 03-6787377 למעוניינות לקבל מידע על מחלות, הרגלי בריאות, פתרונות רפואיים ומניעת מצבי מחלה, בדיסקרטיות מוחלטת.
המרכז אירגן סדנה בת יומיים בנושא בריאות האישה והמשפחה, במלון "ניר עציון", בסדנא השתתפו כ- 150 נשים בתנאי פנסיון מלאים.
בימי הבריאות המשתתפות לקחו חלק בסדנאות, נהנו מתרגילי התעמלות, הליכה מונחית, בריכה והתעמלות מים בריאותית בהנחיית גב' יהודית רותם ושמעו הרצאות במגוון נושאי בריאות:
הגב' זוהרה כהן מנהלת תחום בריאות במשרד לאזרחים ותיקים, העבירה מידע עדכני על זכויות שוות זהב עבור אנשים הזכאים לגמלת סיעוד, שיקום רפואי ולמוגבלים בניידות.
ד"ר אסנת קידר מנהלת המרכז לבריאות לב האשה ע"ש לינדה ג'וי פולין במרכז רפואי הדסה, נתנה הרצאה ממצה בנושא המאפיינים היחודיים של תחלואת לב בנשים.
מידע על חשיבות פוליסות ביטוח רפואיות במיוחד באירועים חריגים שעלותם גבוהה שמענו מהגב' פנינית ויינשטין, נציגת חב' הביטוח "אילון". אביו של החייל אהרון קרוב הפצוע הקשה ביותר במבצע "עופרת יצוקה", הרב זאב קרוב, סיפר על תהליך השיקום המופלא והניסי של בנו והדגיש את חשיבות תמיכת המשפחה בשיקום הפצוע.
גולת הכותרת של ימי העיון היה פאנל ייחודי בנושא בריאות האשה החרדית בהנחייתה של הגב' שושנה גולדפינגר יו"ר מרכז בריאות האישה, בו השתתפה דר' מילכה דונחין יו"ר רשת ערים בריאות אשר העלתה סוגיות רפואיות ייחודיות לנשים חרדיות, העולות מנתוני הלמ"ס בגין ערים חרדיות, סוגיות אשר יש לתת עליהם את הדעת. נוסיף ונציין כי ד"ר דונחין מקיימת תהליך בשיתוף ראש עיריית בני ברק – הרב חנוך זייברט, מנהל מח' הבריאות – הרב אליהו קוריץ, גב' שושנה גולדפינגר – יו"ר מרכז מידע לבריאות האישה ומנהלת אגף הרווחה – גב' ארלט מויאל, כדי לצרף את בני ברק לרשת ערים בריאות. צרופה של בני ברק לרשת ערים בריאות אושרה בישיבת המועצה האחרונה.
פרופ' יזהר בן שלמה מבית ספר לרפואה באוניברסיטת בר אילן ובית חולים "פוריה", סיפר בפאנל כי עם הזמן למד להכיר ולהוקיר את הנשים החרדיות ולכבד את עולמם הערכי, פרופ' יזהר בן שלמה הסביר כי תפקיד הרופא הוא לתת פתרונות רפואיים תוך כיבוד אורח החיים של הפציינט. להמשיך לקרוא כנס בריאות האשה – פברואר 2015
בדיון בוועדת הכנסת לקידום מעמד האשה שעסק בנושא הנגשה ומודעות של תחום הבריאות במגזר החרדי, ספרה גב' ענת שבתאי, נציגת משרד הבריאות, בהרחבה גם על תכנית הפעילות של מרכז המידע לבריאות האשה להגברת ידע בתחום.
מתוך פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האשה:
ענת שבתאי: אני רוצה לספר על מה שאנחנו עושים היום, בימים אלה. אנחנו התחלנו לפני כשנתיים. גלגלו גם אותנו מהמדרגות בהרבה מקומות כשניסינו להיכנס ולבקש להיכנס לסמינרים, להיכנס לבתי ספר, להדריך מורות, להדריך פרחי הוראה. לקח לנו המון שנים, אמרו לנו 'זה זמן לבטלה', 'לא משלמים על זה בבתי הספר', 'אין מקום ללמד את האישה החרדית את התחום של הבריאות, זה לא יעזור לה, זה לא יקדם אותה' ולא הצלחנו. השינוי הגדול שנעשה היה בבני ברק בעקבות אישה מתוך הקהילה, שהיא לא נמצאת היום לצערי, שמה שושנה גולדפינגר. היא אישה שבאה מארצות הברית ומכירה היטב את העשייה בארצות הברית ויודעת גם בתוך המגזר החרדי שם איך אפשר לדבר בתוך הקהילה ולקדם את הנושאים. היא עזרה לנו מאוד בפתיחה של דלתות, בעזרתו של הרב שרנסקי שאחראי על רשת בית יעקב. עשינו פיילוט לפני שנתיים יחד עם עיריית בני ברק כדי לעשות פעילות משותפת למורות וגננות, שהן כולן תצמחנה בעתיד תלמידות וילדות ודור חדש שהמודעות בקרבו תהיה הרבה יותר גבוה, עם ידע חדש.
גילינו צמא עצום, אנחנו עובדים על תחומים מאוד רחבים של בריאות בכלל התחומים, אם זה תזונה ואם זה פעילות גופנית ואם זה התחום הרגשי ואנחנו רוצים לשלב את הנושא של בריאות האישה, שזה היה קצת קשה לשלב בהתחלה, אבל יש לנו רצון לשלב גם את התחומים האלה בהמשך.
קישורים:
כתבה במעריב המצטטת את ההתייחסות לפעילות מרכז מידע לבריאות האשה.
בקור אשת השגריר הבריטי גב' סליה גולד בבני ברק, בתאריך 10 לינואר 2013-והצגת פעילות מרכז מידע לבריאות האישה.
The first part of the meeting took place in the offices of the mayor Rabbi Yaakov Asher (He is a Knesset member now), who gave an overview of B'nei Brak, present and future.
At the second part of the meeting we took pride in presenting a spectrum of social projects. First the head of our social services described the department's activities and future goals.
Then, the well-known Haredi author Chaim Walder, described his work helping boys within the school system and trying to solve communication problems between parents and children. The author then gave you a couple of his books.
Afterwards, different ways of helping mothers after birth, such as warm meals, babysitter services and cleaning help were presented by a volunteer.
We heard about after school play groups where children play with their parents, guided by trained volunteers. Prevention of accidents at home, in schools and public playgrounds, was presented by B'Terem, and I spoke about the anonymous hotline for guidance and support for callers with social and emotional problems.
In addition, Lili Lev from the Women's Health Information Center, which supplies information on medical issues for people without internet access, described the nutrition and dental hygiene educational program for kindergarten children.
This innovative and successful program is branching out to other communities with the help of the education ministry.