ארכיון תגיות: מבקרת העירייה

החיידקים שישפרו את החיים – כתבה בעיתון משפחה (12.3.15)

מקור: עיתון משפחה
מאת: שרה ברונר

חיידקים משפרי חייםמה חיידקי המעיים יכולים ללמד על האדם הנושא אותם? מסתבר שהרבה מאוד! חיידקי המעיים נבדלים אלו מאלו בהתאם לתורשה, לגיל, לסביבת מגורים, לתזונה ועוד. מחקרים הולכים ומתפתחים עשויים להוביל לפריצת דרך שתאפשר אבחון מחלות עתידיות בעזרת זיהוי של חיידקים המעיים ואולי אף להחלפת חיידקי מעיים כאמצעי לריפוי מחלות כאשר החיידקים "הטובים" ישתלטו על החיידקים "מחוללי המחלות"

לתצוגה גרפית של הכתבה (PDF)

נפליג לרגע לעבר – אל ימי טרום בדיקות הדם, כאשר עולם המידע העצום שיש במבחנה מלאה גם היה נעלם מעולם הרפואה. הכל ידעו אז שהדם הוא קריטי לחיינו, אך איש לא שיער שהדם מרווה אינדיקטור מופלא לתהליכים רבים המתרחשים בגופנו.

יתכן מאוד שכיום אנחנו נמצאים באותו עידן של "עבר נעלם" בכל הקשור למידע שניתן לקבל מחיידקים הנמצאים במעיים.

פרופ' יזהר בן שלמהבמהלך שני ימי בריאות שארגן מרכז המידע לבריאות האישה בשיתוף מחלקת הספורט והבריאות בעיריית בני ברק במלון "ניר עציון" (ראו מסגרת), פתח פרופ' יזהר בן-שלמה בפני עשרות רבות של נשים שהשתתפו בימי הבריאות, צוהר לעולם מסקרן ומופלא שרוחש ומתרחש בתוך בני מעינו.

בונים מערכת חיסון

"במעי הגס יש לנו פי 10 תאי חיידק מאשר סך כל תאי גופנו. מדובר בערך ב-1.5 קילוגרם של תאי חיידק החיים בסימביוזה במעי הגס – כלומר: החיידקים תורמים לבריאות הגוף, או חלילה גורמים למחלות – תלוי כמובן בסוגם", אומר פרופ' בן-שלמה. סך כל הגנים המקודדים שנמצאו בחיידקי מעיים הוא פי 100 מהגנים של בני אדם. למידע הזה הגיעו בעזרת שיטות מתקדמות של קריאת רצפי DNA. שמם הכולל של החיידקים הוא מיקרוביום וניתן לבדל ביניהם לפי סוגים שונים. משפחות-משפחות של חיידקים.

המעיים אותם הזכיר פרופ' בן-שלמה בראשית הדברים הם סוג של "מחוץ לגוף האדם", שכן התוכן של המעיים לא נכנס לגוף והם סופגים רק חלק מתכולת המזון הנכנס אליהם. אדם מסתובב עם 150 סוגים שונים חיידקים בבני מעיו ונשאלת השאלה האם אפשר לאפיין את האדם לפי סוגי החיידקים שבתכולת המעיים?

התשובה הולכת ומתבהרת ככל שחוקרים את הנושא ונוכל לציין כי חקר חיידקים במעיים הוא נושא "חם" מאוד בקהיליית המחקר הרפואי ומאמרים שונים בנושא מתפרסמים חדשים לבקרים.

אוכלוסיית חיידקי המעיים שונה בין אוכלוסיות שונות המתגוררות בארצות שונות ובין בני אדם שתזונתם שונה במובהק אלו מאלו כמו אוכלי בשר, טבעוניים, צמחוניים, אוכלי סושי בכמויות גדולות וכדומה.

האכלוס של המעיים בחיידקים הוא הדרגתי. עם הולדת התינוק, כאשר הוא מקבל מזון ושתייה מגיעים המיקרואורגניזמים למערכת העיכול. מחקרים מוכיחים כי גם בגיל בוגר, לאחר שמלאו לאנשים עשרות עשורים, עדיין ניתן לדעת על פי אוכלוסיית החיידקים במעיהם אם ניזונו בינקותם מחלב אם או מבקבוק!

"לחיידקי המעיים יש השפעה גדולה על מערכת החיסון של האדם – מערכת חיסון מורכבת ו'חכמה' שלומדת את הפולש, יוצרת מערכת הגנה נגדו וזוכרת אותו לכל החיים. המערכת החיסונית נבנית רק בתנאי שיש לנו חיידקי מעיים. אם מגדלים עכברים ללא חיידקי מעיים הם לא מסוגלים לבנות מערכת חיסון", אומר פרופ' בן-שלמה.

 אפשר גם לתקן?

באלו מחלות יש למיקרוביום המעיים חלק? פרופ' בן-שלמה מונה את המחלות: סוכרת, עודף משקל ותת תזונה, מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, אסטמה ואלרגיות וכן ממאירויות שונות.

כדי להבין את התהליך נתמקד בסוכרת. היום יודעים שהתפתחות של סוכרת סוג 2 קשורה לחיידקי מעיים. כאשר אדם אוכל מזונות לא נכונים יש לו במעיים חיידקים המפרקים מזונות אלה. הם גורמים למצב דלקתי מסוים. אותה דלקת תמידית ברמה נמוכה יוצרת תנגודת לאינסולין ובעקבות כך, מגיע הרגע שבו אדם הופך להיות סוכרתי. "למעשה", מדגיש פרופ' בן-שלמה, "כשאומרים לאדם 'יש לך סוכרת' הוא כבר באיחור של 10 שנים. לו היינו מפענחים את חיידקי המעיים שלו בגיל 35 ומשנים לו את התזונה בהתאם, הוא לא היה חולה סוכרת בגיל 50".

לאנשים שמנים, למשל, יש פחות סוגים של חיידקים ושוני בכמויות החיידקים מאשר לאנשים רזים. השאלה שעדיין אין לה תשובה היא האם ההשמנה משפיעה על חיידקי המעיים או להיפך?

במחלות מעיים דלקתיות (קוליטיס, קרוהן) יש דמיון בשוני שבחיידקי המעיים בשתי המחלות לעומת המצב הנורמלי.

לחיידקי המעיים יש השפעה כה דרמטית, עד כי עכברים בריאים שהושתלו בגופם חיידקים של עכבר חולה סוכרת פיתחו סוכרת וכך גם לגבי משקל עודף. אם כך, אם חיידקי המעיים יודעים "לקלקל" מדוע שלא יהיו מסוגלים "לתקן". כלומר – האם כאשר נשתיל חיידקי מעיים של אדם בריא במעיו של חולה סוכרת הוא יבריא? האם כאשר נחליף לאדם כבד משקל את חיידקי המעיים שנלקחו מאדם רזה, הוא יצליח לרדת במשקל בקלות רבה יותר? אין ספר שבעשור הקרוב יימשך תיעוד יחסי הגומלין שבן מחלות שונות לבין החיידקים בחללים השונים של הגוף, יתבהרו שאלות רבות בתחום, וגישות שונות תתפתחנה. מי יודע, אולי יוכנסו הליכים של השתלה מבוקרת של חיידקים, לפחות של חיידקי מפתח מתוך מאות האלפים.

להמשיך לקרוא החיידקים שישפרו את החיים – כתבה בעיתון משפחה (12.3.15)